מטרת העל של החינוך היא להכין את התלמידים להצלחה בחיים שלהם כבוגרים. לפיכך מערכת החינוך צריכה להקנות להם במהלך לימודיהם בבית הספר את ארגז הכלים הנדרש להצלחה בחיים: ידע, מיומנויות חיים ומטען תרבותי וחברתי.
רוב בני האדם מתנהלים בחייהם בארבעה מעגלי חיים: המעגל האישי כאדם חושב וגם שומר על בריאותו הגופנית והנפשית, המעגל המשפחתי שכולל בדרך כלל בן זוג וילדים, המעגל הקהילתי (הקהילה המקומית, הלאום והקהילה הבינלאומית) ומעגל התעסוקה. לכל אחד ממעגלי החיים נדרש ארגז כלים שונה.
מקובל בחברה בישראל לראות את המתמטיקה כלימוד ליבה שכל אדם תרבותי צריך ללמוד ותחת חסות הכותרת של "לימוד ליבה" משרד החינוך מחייב את התלמידים ללמוד (הן בתכנית 3 יחידות והן בתכנית 5 יחידות) חומר שרובו בכלל לא יהיה רלבנטי לחיים של האנשים הצעירים כאשר יהיו בוגרים (ולא מלמדים חומר שכן יהיה רלבנטי לחיים שלהם כבוגרים). אם האמור לעיל נראה מוזר לקוראים, הרי הם מוזמנים לקרוא את הנאמר במבוא לתכנית המתמטיקה חמש יחידות של משרד החינוך. במבוא זה נאמר כי התכנית כוללת נושאים שהם "זוללי זמן" מבלי שיש להם ערך מוסף הכרחי. בהמשך ניתנת הצהרה שהתכנית מקצצת בהם אבל לא חותכת אותם לגמרי, כי "צמצום יתר של החומר עלול להסיר את ההכרה של המוסדות להשכלה גבוהה באיכות הבגרות המתמטית של השנתונים הבאים". ההנמקה הזאת מתעלמת מחויבות מערכת החינוך להכין את התלמידים לחיים, וכך התלמידים נאלצים להשקיע מאמץ בלימוד, שאינו תורם כלום לחייהם, חלק גדול מהתלמידים סובל בגלל האילוץ ללמוד חומר שאינו מענין ואינו מועיל (אגב, הוא מועיל מאוד לאלה שמתפרנסים מהוראתו). גם למדינה יש נזק כלכלי גדול מהפעילות הזאת כי במהלכה מאות מיליוני שקלים מוזרמים למשימה חסרת ערך אמיתי, וזאת רק כדי שהבוגרים יוכלו לקבל תעודת בגרות (שאינה מעידה על בגרות) ולהתקבל ללימודים אקדמים (שגם הם לא מכינים את בוגריהם לחיים).
מדוע ממשיך התהליך הלקוי הזה להתרחש?
אנשים עדיין מאמינים שתעודת בוגר חינוך אקדמי היא מפתח להצלחה בחיים – אמונה שהיא אשליה במציאות של המאה ה-21. במאה ה-20 אנשים אנשים קבלו שכר בהתאם לתעודות ההשכלה שלהם, אולם התהליך הזה כמעט נעלם לגמרי גם במיגזר העסקי וגם במיגזר הציבורי, ומשקל גדול יותר ניתן לכישורים של המועסק.
מחקר של מכון טאוב העלה כי אנשים שלמדו מתמטיקה ברמה של 5 יחידות משתכרים בממוצע יותר מאנשים אחרים. מימצא זה משמש אנשים לטעון שכדאי ללמוד מתמטיקה ברמה של חמש יחידות (שהיא כאמור לעיל ברובה בלתי רלבנטית לחיים) וזאת כדי לזכות בשכר גבוה יותר. הטוענים טענה זאת מניחים כי מה שהיה הוא שיהיה והמעסיקים בישראל לא יתפכחו וימשיכו לשלם תמורת ידע חסר ערך למעסיק. הסבירות לכך נמוכה וכל מי שרואה לאן העולם מתקדם מבין שהטיעון הזה לא יחזיק מים עוד זמן רב.
מה באמת מעסיקים מחפשים כיום?
NACE (ההתאחדות הלאומית המשותפת לקולג'ים ולמעסיקים בארה"ב) מבצעת מידי שנה סקרים אצל מעסיקים על הדרישות לכישורים הנדרשים מעובד. להלן הרשימה שפרסם NACE לשנת 2013 של 10 הכישורים הנדרשים ביותר, כאשר המיקום ברשימה משקף את מידת החשיבות:
1. יכולת לתקשר באופן מילולי עם אנשים בתוך הארגון ומחוץ לו
2. יכולת לעבוד במסגרת קבוצתית
3. יכולת לקבל החלטות ולפתור בעיות
4. יכולת לתכנן עבודה, לארגן עבודה ולתעדף פעילויות.
5. יכולת להשיג מידע ולעבד מידע
6. יכולת לבצע אנליזה כמותית של מידע
7. ידע טכני הנוגע לעבודה
8. מיומנות בהפעלת תוכנות מחשב
9. יכולת ליצור ולעבד דוחות ממוחשבים
10. יכולת למכור או להשפיע על אחרים
חשוב לציין שידע טכני הנוגע לעבודה נמצא רק במקום השביעי בסדר החשיבות על פי דעת המעסיקים, וכישורי חיים חשובים יותר. תשובות דומות של מעסיקים ניתן למצוא גם במדינות אחרות. בעתיד, בגלל קצב השנויים הגדול המתרחש בעולם, צפויה דרישה גוברת ליצירתיות מצד המועסקים. בית הספר כיום הוא עיוני ואינו מטפח פיתוח כישורי חיים שהם דבר חשוב יותר מידע עיוני (בעיני מעסיקים). לאחרונה שודרה בערוץ 10 תכנית "האם צריך בית ספר" ובמהלכה אנשי הייטק ואנשים מצליחים בחייהם התבקשו להבחן בחינות דומות לבחינות בגרות במספר מקצועות כולל מתמטיקה, וההישגים שלהם היו קצת מעל 40%. אין לכך שום משמעות על הישגיהם של האנשים האלה בחיים בגלל חוסר הרלבנטיות של חמרי הלימוד שעליהם נבחנו. לפיכך כל עוד אין רפורמה בחומר הלימוד אין משמעות לתכניתו של שר החינוך נפתלי בנט להכפיל את מספר התלמידים הבוחרים ללמוד מתמטיקה ברמה של חמש יחידות.
לקינוח נסתכל על השאלות בטופס של שאלון 806 של בחינת בגרות בתכנית 5 יחידות משנת 2015:
1. שאלה ראשונה באלגברה עוסקת בשני אנשים שיוצאים לדרכם בהפרשי זמן ואחר כך נפגשים. שאלה לא רלבנטית למציאות של היום (אולי למציאות שלפני 200 שנים).
2. שאלה שניה באלגברה עוסקת בסדרות הנדסיות. גם שאלה זו לא רלבנטית לחיים היום (כמו שאלה 1)
3. שאלה שלישית עוסקת בהסתברות והיא רלבנטית מאוד לחיים של כל אחד
4. שאלה רביעית עוסקת בגיאומטריה וכוללת מעגל, טרפז,משיקים ומשולש. השאלה בלתי רלבנטית לחיים של היום (אולי לזמנם של היוונים שהיו לפני 2000 שנים)
5. שאלה חמישית עוסקת במעגל שחסום על ידי טרפז שווה שוקיים ועוסקת בטריגונומטריה . גם שאלה זאת לא רלבנטית למציאות של החיים כיום
6. בשאלה הששית צריך לנתח פונקציה הכוללת ביטוי טריגונומטרי. ניתוח פונקציה הוא ענין רלבנטי לאנשים העוסקים בעיסוק מדעי או טכני ולכן השאלה היא בסדר.
7. השאלה השביעית היא שאלה מתחכמת לניתוח פונקציה וכוללת גם נגזרת.
אפשר לקבל אותה בקושי אבל היא לא מייצגת בעיה אמיתית בחיים.
8. השאלה השמינית גם היא שאלה בניתוח פונקציות וכוללת גם נגזרת שניה.
השאלה לא נראית כשאלה רלבנטית לחיים.
בסיכום הבחינה נותנת תמונה לא מחמיאה ללימודי המתמטיקה בתכנית של חמש יחידות. המסקנה מכך לא צריכה להיות שאין טעם בלימוד מתמטיקה אלא שחומר הלימוד צריך להיות אחר (בקישור http://www.articles.co.il/article/165909 ניתן למצוא תיאור של חומר לימוד במתמטיקה שהוא רלבנטי לחיים אפילו לכל אחד).
ד\"ר יוסף יעלי הוא מנתח מערכות ארגוניות ציבוריות בשיטת פרקינסון (לשעבר מדען בכיר ומהנדס מערכת ברפאל ואלביט)
